שיטות למידה שלא עובדות: למה סיכומים וקריאה חוזרת לא מספיקים למבחן
הרבה סטודנטים ותלמידים משקיעים שעות בשיטות שמרגישות יעילות אבל לא באמת עובדות. אלו הטעויות, ואלו החלופות.
כמעט כל מי שלמד פעם למבחן מכיר את התחושה: ישבתם שעות, קראתם את החומר שוב ושוב, סימנתם במרקר צבעוני וסיכמתם הכול במחברת מסודרת. בסוף היום הרגשתם שאתם יודעים את החומר. ואז, בבחינה עצמה, התברר שהידע לא ממש שם. התופעה הזו מוכרת היטב לחוקרי למידה, והיא נובעת מכך שחלק מהשיטות הנפוצות ביותר יוצרות תחושת שליטה, אבל לא שליטה אמיתית. בכתבה הזו נסקור את הטעויות הנפוצות בלמידה למבחנים, ונציע שיטות שנמצאו יעילות יותר.
טעות ראשונה: קריאה חוזרת כשיטה מרכזית
קריאה חוזרת של חומר היא כנראה השיטה הנפוצה ביותר בקרב תלמידים וסטודנטים. היא קלה, נוחה ולא דורשת מאמץ מיוחד. הבעיה היא שבקריאה השנייה והשלישית החומר נראה מוכר, ותחושת המוכרות הזו מתפרשת בטעות כהבנה וכזכירה. בפועל, היכולת לזהות טקסט שכבר קראתם שונה מאוד מהיכולת לשלוף את המידע מהזיכרון בלי עזרה.
במבחן אין לכם את הטקסט מול העיניים. אתם צריכים לשלוף את המידע ולהשתמש בו. לכן שיטת למידה טובה צריכה לתרגל בדיוק את זה: שליפה. קריאה חוזרת יכולה להיות שלב ראשון, אבל לא העיקר.
טעות שנייה: הדגשה במרקר בלי סוף
מרקרים צבעוניים הפכו לסמל של למידה רצינית. אבל הדגשה מסיבית של טקסט, כשחצי עמוד צבוע בצהוב, כמעט לא תורמת להבנה. היא נותנת תחושה של עשייה, אבל המוח לא באמת מעבד את המידע.
אם כבר משתמשים במרקר, כדאי לעשות זאת בצורה מצומצמת, רק אחרי קריאה מלאה של הפסקה, ולסמן מושגי מפתח בלבד. עדיף עוד יותר לכתוב בשוליים שאלה קצרה שהפסקה עונה עליה. כך אפשר אחר כך לכסות את הטקסט ולנסות לענות על השאלה.
טעות שלישית: סיכומים שהם העתקה
סיכום יכול להיות כלי למידה מצוין, אבל רק אם הוא כולל עיבוד של החומר. כשמעתיקים משפטים מהספר או מהמצגת למחברת, המוח פועל במצב טייס אוטומטי. הסיכום יוצא יפה, אבל הלמידה דלה.
סיכום יעיל נכתב במילים שלכם, מארגן את החומר מחדש, ומחבר בין רעיונות. אפשר להשתמש בתרשימים, בטבלאות השוואה ובמפות מושגים. מבחן טוב לסיכום הוא האם אפשר להסביר בעזרתו את החומר למישהו שלא למד אותו.
טעות רביעית: למידה מרוכזת בלילה האחרון
למידה מרוכזת, או בשפת הסטודנטים חרישה, היא דפוס מוכר: דוחים את הלמידה עד הימים האחרונים ואז לומדים ברצף שעות ארוכות. זה עשוי לעבוד במידה מסוימת לבחינה למחרת, אבל הזכירה לטווח ארוך נפגעת מאוד. ובקורסים שבהם החומר משמש בסיס לקורסים הבאים, זו בעיה של ממש.
החלופה היא למידה מרווחת: לחזור על אותו חומר כמה פעמים לאורך ימים ושבועות, עם הפסקות ביניהן. כל חזרה כזו מחזקת את הזיכרון, ובמיוחד כשהיא נעשית אחרי שהחומר כבר התחיל להישכח מעט. מאמץ השליפה הוא שמקבע את הידע.
השיטה שעובדת: תרגול שליפה
תרגול שליפה פירושו לבדוק את עצמכם באופן קבוע. במקום לקרוא שוב את הפרק, סוגרים את הספר ומנסים לכתוב את כל מה שזוכרים. במקום לעבור על הפתרונות, פותרים שאלות ממבחנים קודמים בלי להציץ. השיטה מרגישה קשה יותר ומתסכלת יותר, ובדיוק בגלל זה היא יעילה.
הנה כמה דרכים פשוטות לשלב תרגול שליפה בלמידה:
- כרטיסיות עם שאלה בצד אחד ותשובה בצד השני
- פתרון מבחנים קודמים בתנאי זמן אמיתיים
- כתיבת כל מה שזוכרים על נושא מסוים על דף ריק
- הסבר בעל פה של החומר לחבר או אפילו לעצמכם
- ניסוח שאלות מבחן אפשריות ופתרונן
טעות חמישית: ללמוד נושא אחד ברצף ארוך
שיטה נפוצה נוספת היא ללמוד נושא אחד עד שמסיימים אותו, ורק אז לעבור לבא. בתחומים כמו מתמטיקה, פיזיקה וסטטיסטיקה, זה גורם לכך שפותרים עשרה תרגילים מאותו סוג ברצף, ומרגישים שליטה מלאה. אבל במבחן השאלות מעורבבות, והאתגר הגדול הוא לזהות איזו שיטה מתאימה לכל שאלה.
למידה משולבת, שבה מערבבים סוגי תרגילים ונושאים שונים באותו מפגש למידה, מתרגלת בדיוק את היכולת הזו. בהתחלה היא מרגישה פחות נוחה, אבל היא מכינה טוב יותר למציאות של הבחינה.
טעות שישית: ללמוד עם הטלפון ליד
אפשר להיות מול הספר שלוש שעות, אבל אם כל כמה דקות מגיעה הודעה, הלמידה האפקטיבית מצטמצמת מאוד. כל הסחת דעת מחייבת את המוח לחזור ולהתמקד מחדש, והמעבר הזה גובה זמן ואנרגיה.
פתרון פשוט הוא לעבוד בפרקי זמן מוגדרים, למשל ארבעים וחמש דקות של למידה ממוקדת עם הטלפון בחדר אחר, ואחריהן הפסקה קצרה. כך גם מנצלים טוב יותר את הזמן וגם נשארים רעננים לאורך היום.
טעות שביעית: לא לישון מספיק בתקופת המבחנים
תקופת המבחנים מזמינה לילות ארוכים, ורבים מוותרים על שינה כדי להספיק עוד פרק. אבל השינה אינה בזבוז זמן. במהלכה המוח מעבד את מה שנלמד במהלך היום ומקבע אותו בזיכרון. מי שמקצץ בשינה לאורך זמן לומד פחות ביעילות, ומגיע לבחינה עייף ופחות חד.
כדאי לתכנן את לוח הזמנים כך שיישארו שבע עד שמונה שעות שינה ברוב הלילות, ולהימנע במיוחד מלילה לבן לפני הבחינה. מנוחה טובה היא חלק בלתי נפרד מההכנה, לא מותרות.
לסיכום
למידה יעילה אינה נמדדת במספר השעות מול הספר, אלא באיכות שלהן. קריאה חוזרת, הדגשה מסיבית וסיכומים שהם העתקה נותנים תחושת שליטה מטעה. לעומתן, תרגול שליפה, למידה מרווחת, למידה משולבת וסביבת למידה ללא הסחות דעת מניבים תוצאות טובות יותר ולאורך זמן. מי שמתקשה למרות מאמץ רב, יכול לפנות למרכז התמיכה בלמידה במוסד או לאיש מקצוע בתחום, שיעזרו לבנות שיטה מותאמת אישית.